אוהבים את חמניות?
עזרו לנו להגיע ליתומים נוספים
יש מקום לחמניות בישראל »

למה חשוב לשוחח עם חברי הכיתה?

כאשר לא מיידעים או לא מכינים ילדים למפגש עם חבר לספסל הלימודים אשר חווה אובדן בסביבתו הקרובה, חבריו עלולים לבודד אותו או להתנכל לו.

מצב זה עלול להחמיר את תחושת הבדידות שבלאו הכי קיימת אצל אותו תלמיד אבל.

עם זאת, ילדים גם נוטים לעזור לחבריהם באופן טבעי. מורים יכולים לצייד את התלמידים בכלים שיעזרו להם לעזור לחברם. עזרה זו תוכל לייצר הבדל משמעותי אצלהתלמיד האבל.

זהו כנראה אחד מהשיעורים המשמעותיים לחייו של תלמיד ואחד הכלים החשובים ביותר שמחנך יכול ללמד.

כיצד חווה את התלמיד את יחסיו עם חבריו לאחר האובדן?

לאחר מוות של קרוב משפחה או של חבר טוב, התלמיד עשוי לחוות מנעד רחב של רגשות חזקים מאוד ומבלבלים, ביניהם גם אשמה או בושה. הוא עלול לחשוב שמשהו לא בסדר אצלו, או להתבייש ולהרגיש "שונה". הוא עלול להרגיש שהוא לא יודע מה לומר או איך להתנהג, אפילו לצד חבריו, עד כדי התרחקות מחיים חברתיים.

כשחבר לספסל הלימודים חווה אובדן - מה עובר על חבריו?

כמו מבוגרים, לרוב הילדים יהיה ניסיון מועט בסיוע לחברים אבלים. תלמיד עשוי לחשוש מלומר או לעשות מעשה שיחמיר את המצב אצל חבר שמישהו בקרבתו נפטר.

מוות אצל חבר לספסל הלימודים עשוי גם לערער אותו עצמו: "האם גם אבא שלי יכול למות?". הוא עלול להעיר הערות חסרות רגישות, או לשאול שאלות חוזרות ונשנות בניסיון לקבל מידע אודות המוות.

הוא עלול להקניט את התלמיד האבל. הוא עשוי גם להרחיק את עצמו מהתלמיד האבל כהתמודדות עם החרדה והפחדים שמתפתחים אצלו.

ייתכן שהוא ירצה לומר "אני פוחד שגם אבא שלי ימות מתישהו. תוכל לשתף אותי בחוויה שלך, איך זה כשאבא שלך מת, כדי לעזור לי להבין יותר טוב ולהתכונן לזה?", אבל מה שהוא יגיד בפועל זה "אבא שלך מת, למה זה קרה לו?".

ציידו את התלמידים בארגז כלים

למורים יש את היכולת להגביר את הסיכוי שתלמידים יתמכו בחברם לספסל הלימודים, אם יפעלו באופן הבא:

  1. ספקו מידע
    עזרו לתלמידים להבין, ברמה הבסיסית ביותר, מה קרה. זה יפחית את הסיכוי שהם יכבידו על החבר המתאבל בשאלות שחוזרות על עצמן אודות המוות.
  2. תנו לתלמידים הזדמנות לשאול שאלות
    סביר שיהיו לתלמידים שאלות על מה זה מוות וכיצד זה משפיע על ילדים ומשפחותיהם. הם ירצו לדעת איך אפשר לעזור למישהו אבל. מורים יכולים לדבר על הנושא בכיתה, טרם חזרתו שתלמיד אבל לבית הספר, שיחה שתוכל לגרום לחבריו לספסל הלימודים להרגיש מוכנים יותר למפגש.
  3. ספקו מרחב בטוח לתלמידים לשיתוף מחשבות ורגשות
    הזמינו תלמידים לדבר על אובדן שהם חוו בעצמם, או על פחד שיש להם מלאבד מישהו קרוב.
  4. תנו עצות מעשיות
    למשל, הציעו דרכים ליצירת שיחה עם מישהו אבל. שוחחו על דברים שנכון לומר, הציעו דרכים מעשיות ליצירת קשר, ודברו גם על דברים שלא נכון לומר.

 

תורגם באישור המחבר, מתוך:
The Grieving Student: A Guide for Schools
by David Schonfeld and Marcia Quackenbush

למידע נוסף בעברית:
ד"ר ריבי פריי
[email protected]
המעבדה לחקר אובדן ודחק »

חמניות במדיה החברתית