הפרויקט הוקם לאחר פנייתה של ענת כהן, יתומה משני ההורים, אשר איבדה את שני הוריה בגיל 22. ענת חשה לבד: חבריה אינם הצליחו להבין אותה, התא המשפחתי מתערער בשל אובדן הדמויות המוגדרות "כמחזיקות התא", התמודדות יום-יומיות עם אבל וגעגוע. ענת חשה כי מעבר לאבל וגעגוע, היא מוצפת בבדידות.

כל יתום משני ההורים, חושב ומשוכנע כי הוא היחיד שהוריו אינם בחיים, הם אינם חשופים לשכיחות התופעה באוכלוסייה וכיוצא בזאת, הם משוכנעים כי הם חריגים ואינם יודעים לשים אצבע על תופעות אשר קורות בעקבות האובדן. כיום העמותה לקחה על עצמה לדאוג לצרכיהם החברתיים והרגשיים.

העמותה מספקת להם תמיכה חברתית ורגשית. מענה חברתי על ידי קהילה אינטרנטית, המהווה עבורם מקום לפריקה ושיתוף בכל עת שירצו ויראו לנכון, כך אנו נותנים להם קבוצה אשר הולכת עימם וחשופה לצרכיהם ורצונותיהם, מקבוצה אלו קמות תתי קבוצות על פי אזורי מגורים, תחביבים משותפים, תחומי העיסוק וכו'. כמו כן הקבוצה מארגנת באופן יזום מפגשים קבוצתיים אשר דנים ועוסקים בנושאים שונים ומגוונים. החל מפעילויות הפגתיות ועד הרצאות ודיונים על שכול.

כמו כן מבחינה רגשית העמותה מסייעת להם דרך הפעלת קבוצות תמיכה שונות וייחודיות עבורם, אשר מספקות להן פריקה אך גם קבוצת שווים צמודה ואינטימית לחווה עמה תהליך טיפולי.

השאיפה שלנו הינה להצליח להנגיש את התכנים והשירותים שלנו כעמותה לכלל היתומים הבוגרים בארץ ולהרחיב את השירותים שלנו: סיוע לאחר מות ההורים בשנת האבל (ע"י פרויקט חונכות של יתומים בוגרים יותר), מימון מלגות לסטודנטים יתומים, לסייע באופן שוטף לחיילים משוחררים. בנוסף לכל אלו – אנו שואפים להנגיש את קבוצות התמיכה שלנו למוקדים שונים ומגוונים בארץ, כמו כן לייצר עוד "תתי קבוצות", אשר יסייעו לעוד יתומים בוגרים.

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק »

שאלות ותשובות

למה לי להיות בפרויקט?

הפרויקט מחבר אליו אנשים בסטטוס דומה - צעירים ששני הוריהם נפטרו. אוכלוסייה כזאת עלולה להרגיש ש"זר לא יבין זאת". לא המשפחה, לא הבוס ואפילו לא הדוד או הדודה - אף אחד מהם לא יבין מה זה באמת אומר להיות צעיר שאיבד את שני ההורים. בקהילה שהקמנו יש לכם הזדמנות להכיר אנשים שיבינו אתכם מצד אחד, ומצד שני לא ירחמו עליכם ולא ישפטו אתכם. מותר לפרוק ולשתף, מותר אפילו לצחוק. הפרויקט נועד להיות מרחב קהילתי ובטוח, שאולי יאפשר לכם להרגיש קצת פחות לבד.

מה כולל הפרויקט?

הפרויקט כולל כרגע קבוצה בפייסבוק, בה אפשר לדבר על הכל ובעתיד הקרוב מתוכננים אירועים קהילתיים. חלקם עם אופי יותר חברתי, וחלקם עם אופי יותר תמיכתי (מעגלי שיח).

מה מותר לי לכתוב בקבוצת הפייסבוק?

מותר לכתוב הכל, כל עוד הוא לא פוגע במישהו/י מחברי הקהילה, וכל עוד הוא נכתב בכבוד, מותר לכתוב על הדברים הקשים והעצובים, אבל גם על הנושאים שהם טאבו או שיכולים להיות מאוד אישיים. הקבוצה היא קבוצה סגורה ובשום אופן אין להוציא החוצה תוכן שהתפרסם בתוכה.

למה קוראים לפרויקט "משני הצדדים"?

ברמה הראשונית, כי מדובר באנשים שאיבדו את יקיריהם משני הצדדים. מעבר לכך, משני הצדדים מרמז על כך שיש יותר מצד אחד, מתפיסה אחת לאבל ולאובדן - כל אחד חווה את האובדן בצורה אחרת. בנוסף, הקהילה והפרויקט מאפשרים מצד אחד לבטא את הכאב והקושי הקיימים ביתמות, ומהצד השני שואפים להיות מקום שמח, שיש בו אפילו הומור, מקום שבו פוגשים אנשים כמוני שהופכים לחברים.

למה הקבוצה מוגבלת עד גיל 40?

הסיבה הראשונה היא שחשובים לנו הקשרים החברתיים בתוך הקהילה. אנחנו רוצים שחברי הקהילה ירגישו בנוח ויוכלו להזדהות זה עם זו, והגיל מהווה כאן פקטור, הסיבה השנייה היא שאנו סבורים שהקשיים בלהתייתם בגיל צעיר שונים מאלה שקיימים בגיל מבוגר.

ואם אין לי פייסבוק?

הקבוצה תפעל לא רק במישור הוירטואלי. יתקיימו מפגשים מסוגים שונים, אליהם יוכלו להצטרף גם אלה שלא נמצאים בקבוצת הפייסבוק. במידה ואין לכם פייסבוק ואתם מעוניינים לקחת חלק בקבוצה, ניתן להצטרף לקבוצה כאן. חברי הקבוצה יקבלו מיילים אודות אירועים קהילתיים קרובים.